בקצרה: עגורן שנוסע לאורך מסלול צריך לקבל חשמל ופיקוד בלי כבל קבוע. יש לכך שלוש מערכות עיקריות: פסי צבירה סגורים, בעיקר לנסיעה הארוכה של הגשר לאורך האולם ולמסילות מעוקלות; וילון כבלים (כבלים שטוחים על עגלות), בעיקר לכננת שנוסעת לרוחב הגשר ולסביבות מאובקות, לחות או נפיצות; ותוף כבל, בעיקר לעגורני שער בחוץ, לעגלות העברה ולמגנטי הרמה. הבחירה תלויה בסוג התנועה, באורך המסלול ובסביבה.
פסי צבירה סגורים
מוליכי נחושת או פלדה מגולוונת מותקנים בתוך פרופיל PVC מבודד, ועגלת פחמים שמחוברת לעגורן נוסעת בתוכו ושומרת על מגע רציף באמצעות פחמים קפיציים. המוליכים סגורים, כך שאין גישה למוליך חי מבחוץ.
- מודולרי: המערכת בנויה ממקטעים שמתחברים זה לזה. כשמאריכים את מסלול העגורן, מוסיפים מקטעים במקום להחליף את המערכת.
- גם במסילה מעוקלת: אפשר לכופף את הפרופילים כדי שיעקבו אחרי מסילת מונורייל מעוקלת.
- נחושת או פלדה: מוליכי פלדה מגולוונת מתאימים לזרמים נמוכים ובינוניים ולמסלולים קצרים. מוליכי נחושת מתאימים לזרמים גבוהים ולמסלולים ארוכים, כי מפל המתח לאורכם קטן יותר.
- תחזוקה: הפחמים נשחקים עם הזמן ומוחלפים במסגרת התחזוקה.
בסדרת LM-4 של Galarza הפרופיל כולל ארבעה קטבים, ואורך קו סטנדרטי מגיע עד 280 מטר. מערכת פסי צבירה מודולרית
וילון כבלים: כבלים שטוחים על עגלות
כבלים שטוחים תלויים על עגלות שנוסעות בתוך מסילת פלדה בצורת C. כשהכננת מתרחקת העגלות נפרשות, וכשהיא מתקרבת הכבל מתקפל בלולאות, כמו וילון.
- בלי מגע מחליק: אין פחמים שנשחקים או צוברים אבק, ולכן המערכת מתאימה לסביבות מאובקות, לחות ולעבודה בחוץ. היא אינה יוצרת ניצוצות, ומתאימה גם לסביבות עם סכנת פיצוץ ברכיבים שמאושרים לכך.
- כוח ופיקוד יחד: באותה מסילה אפשר להעביר כבלי כוח לצד כבלי פיקוד מסוככים.
- קו ישר: המערכת מתאימה לנסיעה בקו ישר.
- מקום בקצה: כשהכננת מגיעה לקצה הגשר, הכבלים המקופלים מתרכזים בקצה המסילה. צריך לתכנן לכך מקום, כדי שהוו יגיע קרוב מספיק לקיר.
בסדרה 2331 של Galarza טווח טמפרטורת השירות הוא ממינוס 15 עד 80 מעלות, ובסביבה תוקפנית יש רכיבים מנירוסטה. מערכת כבלים שטוחים על עגלות
תוף כבל
כבל עגול נכרך על תוף ונפרש ממנו כשהציוד מתרחק מנקודת ההזנה, והחשמל עובר דרך טבעות החלקה שבתוך התוף. התוף לא דורש מסילה לאורך המסלול.
- קפיצי: קפיץ פנימי כורך את הכבל בחזרה, בלי מקור כוח חיצוני. מתאים למסלולים קצרים ובינוניים, לכבלים קלים ולאביזרים שתלויים על הוו, כמו מגנטי הרמה. תוף כבל להזנת חשמל
- ממונע: מנוע מסובב את התוף בתיאום עם מהירות הנסיעה, כך שהכבל נכרך ונפרש במתיחה קבועה. מתאים למסלולים ארוכים, לכבלים כבדים ולעגורני שער גדולים בחוץ. תוף כבל ממונע
- קו ישר בלבד: במסלול עם עיקולים עדיף להשתמש בפסי צבירה.
איזו מערכת למה
- נסיעת הגשר לאורך האולם, או מסילה מעוקלת: פסי צבירה.
- הכננת שנוסעת לרוחב הגשר, אבק, לחות או סכנת פיצוץ: וילון כבלים.
- עגורן שער בחוץ, עגלת העברה, מגנט הרמה: תוף כבל.
נתונים לבחירה
לפני הבחירה יש לקבוע:
- את הזרם הכולל שנדרש להפעלת כל מנועי העגורן יחד תחת עומס מלא.
- את מספר הקטבים: בדרך כלל שלוש פאזות והארקה, ולעיתים קטבים נוספים לפיקוד.
- את אורך המסלול: במסלולים ארוכים יש לחשב את מפל המתח, כדי לוודא שהמנועים בקצה המסלול מקבלים מתח תקין.
- את הסביבה: אבק, לחות, עבודה בחוץ או סכנת פיצוץ.
לכל המערכות: מערכות הזנות חשמל ניידות. על מסילות מונורייל: מונורייל לעגורן.
שאלות נפוצות
איך מזינים בחשמל עגורן גשר שנוסע לאורך האולם?
בדרך כלל בפסי צבירה סגורים: מוליכים בתוך פרופיל מבודד, ועגלת פחמים שנוסעת בתוכו. את הכננת שנוסעת לרוחב הגשר מזינים לרוב בווילון כבלים.
מה ההבדל בין פסי צבירה לווילון כבלים?
בפסי צבירה המגע החשמלי עובר דרך פחמים שנשחקים עם הזמן, ואפשר לכופף אותם למסילה מעוקלת. בווילון כבלים אין מגע מחליק, ולכן הוא מתאים לאבק, ללחות ולסביבה נפיצה, אבל רק לקו ישר.
מתי משתמשים בתוף כבל?
בעיקר בעגורני שער בחוץ, בעגלות העברה ובמגנטי הרמה שתלויים על הוו. תוף קפיצי מתאים למסלולים קצרים ובינוניים, ותוף ממונע למסלולים ארוכים ולכבלים כבדים.
מה צריך לקבוע לפני שבוחרים מערכת הזנה?
את הזרם הכולל של כל מנועי העגורן תחת עומס מלא, את מספר הקטבים, את אורך המסלול ומפל המתח לאורכו, ואת הסביבה.
